אריה ריין
נפל בשנת 2023, בגיל 39
מוגש על ידי מיכל, בת זוגו
2 ארגזים
קבלת הארגז
אני זוכרת שיובל קצינת הנפגעים נכנסה. הארגז היה באוטו והיא וידאה שזה בסדר שתביא אותו. היה כתוב עליו אריה. ואת המילה ז״ל.
בארגז השני היא כבר ביקשה שיורידו את הז״ל כי זה עורר בי בחילה.
אני זוכרת שהיו לי מיליון רגשות כשיובל חזרה לנהג וביקשה שיביא את הארגז. זה היה רגע של אימה וקרבה.
תחושה של ציפייה שהנה יש לי במה לגעת שהיה איתו. רגע מבלבל של מה שזה אומר. כאילו רציתי להיכנס פנימה ולסגור או להוציא הכל החוצה. בסוף פרקתי את הדברים לאט. לבד. רק אריה ואני.
חפץ מהארגז שתפס אותך
הדיסקית שהייתה עליו וגופיית שינה שקנינו בתאילנד כמעט עשור לפני.
מה המקום של הארגז בחיים שלך היום?
הארגז נמצא בארון בממד. בהתחלה הוא היה ליד המיטה. הוא לא נכנס מתחת והייתי צריכה שיהיה קרוב. ואז טסנו לחו"ל, הבנות ואני. ורק על הארגז פחדתי. והתמונות. אז העברתי אותם לאח שלי שישמור עליהם כשאנחנו לא נמצאו. כשחזרנו ניסינו למצוא להם מקום. לא גבוה מדי שיהיו נגישים. לא במחסן שלא יהרסו. ובסוף הם הגיעו לממד. והם סוג של מימד של אריה ושלי. מקום להרגיש רגע קרבה.
על אריה דרך חפץ
ממיכל
אריה שלי, היינו נשואים עשר שנים. הכירו בנינו כמעט במקרה ומהר מאוד ידעתי שהגעתי הביתה. וגם אריה.
הוא היה נעים וטוב לב ומתוק בדיוק כמו שרציתי.
מתכנת רציני ואבא שעושה שטויות.
אהב מאוד לטייל איתי וגם עם הבנות. אהב טיולי אופניים ובעיקר להיות בבית.
בן טוב לדינה ונתן ואח יקר לתמר, גלית, יונה וקובי. דוד ל-20 אחיינים, גיס, חבר ואדם אהוב. הרגיש חובה להתגייס. חובה להיות בטנק שידע לתפעל טוב כל כך.
היה אמיץ ורגוע, בטוח בעצמו ומדויק. חסר לכולנו מאוד מאוד.